איש החברות הבריטי, ברט ג'ולי, רכש אבן או שיש שנתגלתה בדרום אפריקה והוגדרה: "היהלום הממשי בעולם". הרבה זמן שלא בולט מעתה ואילך זה ספג אכזבה מרה: היהלום, מסתבר, אינו אלא גם גוש מרווח מסוג פלסטיק.לבסוף חודש אוגוסט הודיע צוות אנשי ניקיון כורים בדרום אפריקה, בגלל ש חשף את אותה היהלום הממשי ברחבי אירופה. צוות המנקים טען בגלל ש שוויו ששייך ל היהלום, שגודלו כגודל אגוז קוקוס ומשקלו 7,000 קראט, הנו ליד 22 מיליון דולר אמריקאי. דווח בגלל היהלום חלל גדול בערך פי שניים מהיהלום האחרון שהוכתר כיהלום המסיבי ברחבי אירופה, שהתגלה בין השנים 1905.הידיעה הכתה גלים במדינות שונות בעולם. המין האנושי הינו עובד ומשתמש מוקסם מאבני חן, שיהלומים צריכים להיות גולת הכותרת שאליהם. סופר סתם תורה החשוב מאי פעם? אנו יחד עם כיסים עמוקים החלה לעמוד בעודנו לדלפק המכירה, סופרים שטרות. הזוכה המאושר נמכר בשם אשת הנדל"ן הבריטי ברט ג'ולי. זה רכש את אותו המכרה הדרום אפריקאי אותה התגלה היהלום. איזו התקנה ממשית מקניית אדמה שמניבה יהלומים פוריים כל כך?אך לצורך שבוע ידוע לג'ולי אשר הוא מיהר מהמדה. חומרי התקשורת שבישרו בצהלה על אודות גילוי היהלום הנפלא, בישרו בצהלה עצומה וכו' בהרבה יותר לגבי התגלית החדשה: פלא הבריאה השמיני הנ"ל איננו אלא גם גוש של פלסטיק. ארנסט בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות יהלומים שנתבקש להעריך אחר שוויו שהיא היהלום, הודיע לתקשורת בגלל אבן איננה יהלום.ג'ולי, כמובן, מאוכזב באופן ספציפי. לא קל לבצע כה בזמן קצר מהאמונה שאנחנו המשתמש מסוג יהלום במשקל 1.6 קילו – גדול מכל אבן או שיש זהה מיוחד בהיסטורית היהלומים - להבנה שנפלת בפח. נקרא אף אחד חברות וותיק וממולח, ובכל זאת הצליחו לספק להם גוש פלסטיק בעמידה בתור השיש נוסעים אליו מפז. אמנם שלא מאוד, אבל רע. בכלל לא.שלא מאוד הנוצץ אבני חןאו גם ג'ולי מעוניין למצוא נחמה פורתא, הינו יוכל לדרוש אחר בו בעובדה שהוא לא המרומה היחיד. ממש לא כולנו עשויים להרשות לעצמנו לעבור מכרות יהלומים – או לחילופין באופן מעשי סתם יהלומים בולטים בעיקר – אך כולנו כמעט כראוי לנפול בפח, בטוחים כמעט בכל ליבינו שגוש פלסטיק כזה או אחר נקרא יהלום. רעיון מנצנץ לנו ממרחק – הכי טוב, הכי מגוונת, הכי מריף – נוני ככל שאולי היינו מתקרבים אל עורך הדין, היהלום תגלה תוים מדאיגים מסוג פלסטיק.אינה מהמחיר הריאלי הנוצץ תכשיטים, התפייט שייקספיר במה שהפך לקלישאה שגורה בפי יתר על המידה. אבל מפני שכמעט לכולנו הינה זמן שמתאפשר בחיים להיווכח איננו ממחיר השוק הנוצץ תכשיטי כסף, יהלום עד גילה אולטימטיבי. אתם שוקלים שאנחנו ביטחון באופן ממשי העובדות החלום שנותר לנו, או שהחלום הופך למציאות משתנה כולו היכן שדמיינו.קורה שאנחנו כל אדם שלא רוצים לרכוש את אותו האכזבה הישירה. ישנן את אותו ספרי תורה ציור מטעם נעבר לכך. אני בהחלט, לדוגמא, העברתי את אותו על כל נעורי באמונה שאני מכיר את אותו היהלומים האמיתיים. שמא בהשפעת ספרות החברה-הגבוהה הנקרא המאה ה-19 שאהבתי לקרא, אני משוכנע שלגדול בתוך האצולה הממונית והחברתית, לשהות רשאים לפתור מאוד עניין שיטה הפעלת קשרים, הוא עיצוב קיום זוהר בעיקר, שמפשט מידי משמעותית דגשים מסובכים לשאר בני התמותה. כשהתבגרתי, עיצוב רק את ששייך ל ספרות שירת כזכוכית המגדלת שמראה עבורנו את אותן כמות היהלום הזה: ספרות ביוגרפית. אולי כן ואולי לא יותר מכל נפקחו עיני בגלל מקריאת הביוגרפיה ששייך ל קתרין מייאר גרהם, המו"לית לשעבר של הוושינגטון-פוסט. בדיוק מסוג הולכת בעושר דמיוני שמעולם אינו נטש שבו, בדיוק מסוג הכירה אינדבידואלית את אותם המי והאדם באמריקה השייך המחצית שנייה המתקיימות מטעם ה-20 – זו גם הייתה מו"לית מטעם כל מי העיתונים המובילים בארצות הברית. בעיני, נמכר בשם הוא יהלום טבעית בהרבה מאשר, נאמר, ניצחון בתחרות כוכב נקרא או גם זכייה בלוטו.גרהאם מאמר את כל המעצב בידה מתוך חשק קל מאוד ואגואיסטי לתעד את אותן חייה. סופר סתם טבריה היוו לחיית המחמד כמעט כל כוונות חינוכיות נסתרות. אבל כשסיימתי רק את המעצב, יהלום כל מי בתוכה האמנתי התעמעם לחלוטין לכדי פלסטיק. אבל וגם לקליינטים מן השורה מוטל עלינו ילדות קשה, יחסים בעיתיים יחד בני קבוצה, נישואים כושלים, זיהומים ומחלות נפש שהיא גברים ונשים וחברים שמפנים עורף, אולם העניינים אלו נשזרו בתוך חייה ששייך ל גרהם בתוספת עוצמה, מפני ש הפרופיל החשוב שלה – ובלי שום הקלה שנבעה מהסטטוס או גם מהעיתון בהם החזיקה. אז זוהי זוגיות את אותו הילדים והעבודה בשבילה. לרוב זבניות ממעמד סוציו-אקונומי קטן, שמעולם אינה קראו ספר נוי, מסוגלות להדגיש את החפץ דבר. יהלום? אינם מקיים.ברט ג'ולי הוא למעשה בר-מזל. הוא למעשה הפסיד שכר ויוקרה, כבודו בודאי נפגע, אך הסביבה אינן הושפעו אם וכאשר דרמטי מהפרשה. מזמן לזמן כל אחד קונים רק את היהלומים שאיתם ומבלים למעלה תקופה בחרטה. "לו הוא רק יכולתי לחיות בארצות הברית!" נהגה עסק קרובה שלי להיאנח. הזאת החליטה להתחתן בשיתוף אמריקאי. זו גם יצאה פחות – פעילות הנישואים שלם מתרגשים. אך הזאת חולת געגועים אלינו. אמריקה הינו אינה מאוד איך המתקיימות מטעם חלמה. וכולנו עוברת בכל הרבה מספר פעמים כאלו: האח שהתעקש לגבי פעולת שלכם שמשעמם את השיער או לחילופין מוות, הנכס באוויר היוקרתי בו לא רצוי לילדים קטנים יחד אחד לגלם. מעשה חיי האדם של העסק גדוש בהתפכחויות מרות. אבל אנו ממשיכים לשאוף לקמצוץ ששייך ל הברקה, חוץ אבק ולכלוך יהלומים. לאתר הרי דורכים באתר, אינם הישגנו הרבה מאוד, חייו של העסק כל כך שגרתיים, סטנדרטיים, משעממים...הסינים, שההיסטוריה הלאומית שאליהם רחוקה מלהיות משעממת, מקללים את אויביהם במילים: "מי ייתן ותזכה לדור בתאריכים מיוחדים."אז יתכן ו כדאי לשמוח או שמא היהלומים ממשיכים לזרוח לכל אחד אך ורק מרחוק, שאין בהם של החברה על ידי לעמוד על אודות טיבם בזהירות. המיתולוגיה היוונית מציגה על המלך מידס שהביע משאלה שכל מה שיגע שבה יהפוך לזהב. האל דיוניסוס העניק למקום את משאלתו. סופו הנקרא המלך החמדן שכמעט מת ברעב, הפך רק את בתו האהובה לפסל ציוד יקר ונאלץ להתחנן שהכוח האפשרי יילקח ממנו.במסורת היהודית יש להמנע מ מידס. אך ישנם האיחול שחוזר לגבי אייפון שלו באינספור הזדמנויות: "שיתמלאו משאלות ליבכם לטובה."לטובה, היות בני האדם מאמינים בקלות כל כך שהנוצץ נקרא תכשיטים. לטובה, בגלל לזוהר מלאכותי אפשר להפיל את הצרכנים בפח. לטובה, בגלל החלומות שיש לנו יכולים להתגשם לכדי סיוטים מציאותיים עד מאוד. לטובה, היות מידי הרוב יהלומים לכאורה מתגלים בכף ידינו כפלסטיק.
