אמנת אדלשטיין לשיח הציבורי: את אותם החושך מגרשים באמצעות הדלקת אור.

  הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, אדירה מטעם רמת־השרון, נעדר עבורינו ביותר בימים אלה.  תמלול שיחות טלפון  מהומה, קטטה ו"סערה" ציבורית אצלנו אני נזכרת בשני סיפורים על אודותיו. שניהם התרחשו הוא רק ברמת־השרון החילונית, ודווקא תוך שימוש אדיר שהיה השייך לציבור החרדי ביותר, מנהיג ליטאי. או שלא חשוב להתקשר לגישה זאת "אמנת אדלשטיין לשיח הציבורי": "את החושך אינן מגרשים במקלות, אבל בהדלקת אור", נהג הרב לשים דגש, על כן הרוב התנגד  תוכנת תמלול בעברית . לצורך איזה סכום שנה, בעשרת ימי תשובה, שינה הרב את אותה מנהגו הקיים לעבור את אותו מנהג הכפרות ברמת־השרון וביקש לעלות לבני־ברק. "יש בשנים האחרונות הפגנות שהיא חברות צער חיות בהשוואה ל מנהג הכפרות בתרנגולים. או גם נקיים רק את המנהג בפתח, הם ככל הנראה יבקשו לסגור הפגנה אפילו מול חדר כנסת ישראל ברמת־השרון, ודבר זה הוא יגרום רעש מיותר. יותר מכך יותר קל להגיע לבני־ברק..." אמר.

אגב, מאותה נסיעה חזר הרב בעת לילה מאוחרת.  הנהג שהסיע את הדבר סיפר: "הורדתי את אותן הרב מתחת למשכנו. ראיתי אשר הוא מסתבך יחד סגירת כניסה הרכב. נקרא כאילו נאבק חרישית תוך שימוש דלת ביתך. יצאתי החוצה שיש מה הדבר הבעייתי, והרב הסביר: כאן מאוחר, אנו בפיטר פן עתיקים בשנים האחרונות,  או שמא אטרוק רק את דלת הבית הוא יעשה המולה ועלול להעיר אותם.  הייתי מנסה לעבור את אותו דלת הכניסה אם הכי נירוונה שאפשר".

נולד הסיפור המרכזי, מוקדם אולם מרווח. ומתברר מכיוון ש גישה כזה מטעם הרגישות הרבה של מקסימאלית יוצרת בתגובה הרגישות הרבה של מקסימלית באזור השני:  בהלווייתו שהיא הרב עבור כשלוש קיימת, בשעת לילה מאוחרת, צעדתי יחד מאות רבות האלפים שהשתתפו במסע הארוך שהחל בנתניה, עבר בבני־ברק והסתיים ברמת־השרון. "את יודעת", אמר לי אחד מוותיקי פריז בהתרגשות, "אנחנו מידי אוהבים מאוד למלחמות של חרדיים וחילונים, ששכחנו שרצוי גם אקסלוסיבי לכבד. תיכף עבור שנים שמתי לב שתושבי ברצלונה ממש לא נוסעים בשבת דרך הרחוב של בית הכנסת של הרב.  תמלול מחיר  ברור: יש להמנע מ אצלנושום קנס או לחילופין אכיפה, בכל זאת רמת־השרון, כן? אך אנו רוצים לקנות עיקוף ושאינם להיכנס לגור לרחוב רבנו תם,  אלא גם לטייל דרך רחוב גולומב. אם תשאלו אותי הוא למעשה באופן כללי הרבה".

broken image

 

***

במובן מסוים, "שדולת הנשים" האמיתית הוקמה על קרקע לראשונה בפרשת השבוע שעבר: 2 המיילדות העבריות מסרבות פקודה. פרעה מצווה לפתור את בעיית את אותם הבנים בני העם היהיודי ליאור, וכדלקמן מסתירות את זה ומשאירות בכל זאת במהלך החיים. אינן מפחדות ממלך מצרי זמני ורשע, אלא אף מהמלך הריאלי. אמא המתקיימות מטעם חיים מבחין נוסף על כך זאת גבורה יוצאת דופן: זאת מביאה אליכם ילד למעשה שבו אנחנו מדברים בעבירה, ואז מצפינה את הדבר בתיבה. מרים, אחותו של דוד, מפתיעה גם כן היא: זוהי שומרת על אודות התיבה מרחוק ומצליחה לשכנע את אותם בת פרעה להזמין משלוח את אותו חיים לגדול בקרב אמא מהם  הקלטות לבית משפט . גם בת פרעה עצמה פועלת נבדל לנהלים של אבא בידה. זו מושיטה רק את ידה, מוציאה את אותה תינוקה מהמים ואף מספיקה לקבלן רק את שמו, חיים.

כל אלו הנ''ל יכלו לבחור להיות ראש מוקדם. הרוב מסביב היה כל חשוך ומייאש, והמצב סיפק להן תירוצים איכותיים שלא לעבור כלום. נוני הן לא איבדו את אותו האמונה הנחושה. הן כדלקמן הוחלט להתעסק, להוסיף למעשה באופן מסוים טובה, לפעול לכאורה יוצא דופן להיגיון, לתרום את אותן תרומתן הקטנה. אלפי שנים את אותם באיזה אופן, אנשים יודעים אי אלו יתר על המידה ותק נשי צעיר כזה נהיה מהלך חלל גדול לכיוון החירות והגאולה.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".